תכלה שנה וקללותיה תחל שנה וברכותיה

חגי ישראל נועדו ליישר את קומתו המוסרית של האדם. אפורים הם ימי החול, יום רודף יום והשגרה שולטת באדם. סדרת החגים המתקרבת, על תכנם העשיר והמגוון, צופנת בתוכה ערכים שיהיה בהם כדי להזין את הנפש בשנה הקרבה ובאה.

בעוד מספר ימים כל אשר בשם ישראל יכונה יתאסף בבתי כנסת בארץ וברחבי העולם כולו – ולכולם מטרה אחת, להתפלל להקב"ה על תיקון העולם.

מכל עבר ניבטת אלינו אלימות מכוערת, לאומנות וגזענות, וגם בתוך העולם היהודי לא חסרות איבה ושנאה.

בראש השנה מכריזים אנו כי חוקי הצדק והיושר הנצחיים של הא-ל, המכירים בזכויותיו של כל הנברא בצלם, הם הפתרון לשלום עולמי צודק ובר קיימא.

בתגובה לאיומים הנשקפים אלינו מבפנים ומבחוץ עלינו להתחזק גם באהבת ישראל ולבנות גשר של הבנה ואהבה בין כל שכבות העם, כך מובטחים אנו שהאחדות תסייע לנו לעמוד טוב יותר בפני אויבינו.

כידוע לכם, ראש השנה הוא יום הדין. על כן מן הראוי שכל אחד ואחד מאתנו יכין עצמו לקראת יום נורא זה ויעשה לעצמו חשבון נפשי וציבורי, מאזן שנתי, דו"ח אישי, ולמרות שלא נוכל להצדיק את עצמנו לחלוטין, נבקש מחילה ואשראי נוסף מבורא העולם.

בפרשת ניצבים, שאנו קוראים ערב ראש השנה, מוצאים אנו את פרשת התשובה (ל-א), שבימים קדומים היה היהודי קורא אותה בכל יום אחרי התפילה, מכיוון שכל יהודי המאמין בתורת ה' ידע שכשם שהוא מבקש מהקב"ה בתפילה ובשמונה עשרה כל מיני בקשות, כך ידע שגם ממנו מבקשים דבר מה, ומטרת פרשת התשובה הייתה לחנך את האדם לחזור בתשובה יום-יום, כמו מנהל חשבונות מסודר, המסדר את חשבונותיו ואת מצב הקופה יום-יום, מאזן יומי שבועי, חודשי, ובקלות יכול לעשות מאזן שנתי.

כך גם לגבי תשובה. מי שלא עשה במשך כל השנה את חשבונו האישי, גדול הוא הפחד מאימת הדין – מיום ראש השנה. מצוות תשובה מטילה על האדם אחריות גדולה יותר מן העבירה גופא, משום שיש ליהודי עצה לשוב בתשובה ואיננו עושה כך, הַהִמָּנְעוּת מִתְּשׁוּבָה מְהַוָּה עבירה חמורה יותר מן העבירה גופא (שערי תשובה). אם העבירה עצמה מביאה קללה, הרי ההימנעות מתשובה מביאה "מוות", על כן התורה מסיימת בפרשה (ל, טו – י"ט)..."ובחרת בחיים, למען תחיה אתה וזרעך".

על הפסוק במשלי י"א ז'- "בְּמוֹת אָדָם רָשָׁע תֹּאבַד תִּקְוָה"- דרשו חז"ל: כל זמן שאדם חי, הקדוש ברוך הוא מצפה לו לתשובה. כאשר מת אבדה תקוותו. משל לשני רשעים שהיו חברים זה לזה בעולם הזה, אחד מהם הקדים ועשה תשובה קודם מיתתו ואחד לא עשה תשובה. לעתיד לבוא נמצא זה עומד בחבורת צדיקים וזה עומד בחבורת רשעים, וכאשר רואה את חברו אומר: אוי לי! שמא משוא פנים בדין? אנו גנבנו ביחד, עשינו מעשים רעים ביחד, וזה עומד בחבורת הצדיקים ואני בחבורת רשעים? משיבים לו: אין אתה יודע שחברך עשה תשובה? ואז הוא אומר להם: הניחו לי ואלך ואעשה גם תשובה. מסבירים לו :שוטה שבעולם, אין אתה יודע שעולם הבא דומה לשבת ועולם שבאת ממנו דומה לערב שבת, אם אין אדם טורח מערב שבת מה יאכל בשבת?

איזה רעיון נשגב הוא רעיון התשובה. היהדות מקבלת כמובן מאליו כי "אין צדיק בארץ אשר יעשה טוב ולא יחטא", כל אדם עשוי לשגות, אך האידיאל צריך להיות ההכרה בחטא, החרטה והתיקון.

שנאת חינם השנה, כמו וירוס הקורונה, היא מגיפה בקרבנו. בזמן שמקרי הקורונה בארץ במגמת ירידה, דווקא שנאת אחים חינם במגמת עלייה. במדינת ישראל, מדינה שהצליחה להפוך עם מפורד ומפוזר בין העמים לבית לאומי לעם היהודי, תסמיני השנאה מתפשטים במהירות לנגד עינינו, אך, לצערנו, אף לא חיסון אחד הוענק נגדה בשום מקום בארץ.

יש לנו הרבה מה לתקן לקראת השנה החדשה. אבל רק ידיעת המחלה תאפשר לרפאה! כלל ידוע קובע שידיעת המחלה היא חצי תרופה. הדבר הראשון שרופא עושה הוא דיאגנוזה – אבחון המחלה. במקרה שלנו, המחלה היא השנאה לאחר, הנמצאת בלב חלקים גדולים של האוכלוסייה. את השנאה הזאת יש לעקור ערב ראש השנה, ימי הסליחות והרחמים. ייתכן שאפשר לעשות תשובה בדרכים חינוכיות, על מנת לקבל על עצמנו מצוות עשה של ואהבת לרעך כמוך ובכך להגיע בע"ה לאהבת חינם בעם. זו הדרך היחידה שתביא שלום ושקט בארצנו!

בפרוס השנה החדשה תשפ"ב, נבקש כי תקוים בנו התפילה: "בספר חיים נכתב ונחתם לפניך - אנחנו וכל עמך בית ישראל". בהזדמנות זו, הנני מברך את כל חברי הארגון ואת בני ביתם, את חיילי צבא הגנה לישראל וכוחות הביטחון בשנה טובה, שנת בריאות ושמחה, אושר, פרנסה והצלחה, שנת שלום ואמת, ושנזכה לחיזוק האחדות ואהבת חינם שבתוכנו.