פרל הארבור – התרעה והחלטה

ההפתעה ב-7.12.1941, שבה תקפו היפנים בלב מלחמת העולם השנייה את בסיס הצי האמריקני בנמל הפנינים (Pearl Harbor), הייתה לימים לאירוע מכונן בתולדות המודיעין המודרני. ברחבי העולם שיננו ולמדו את לקחי האירוע כדי לא להיכשל כדוגמתו. באותה שנה חווה העולם גם את ההפתעה המודיעינית ("מבצע ברברוסה") של הגרמנים כלפי ברית המועצות. מאז מלוות אותנו הפתעות מודיעיניות ב-1968 (פלישת הסובייטים לצ'כיה) ו"שלנו" ב-1973, מלחמת יום הכיפורים. מעל כל אלה מונחת על צווארנו בחודשים אלה ההפתעה הנוראית, 7.10.2023, המתקפה הברוטלית של חמאס-דאעש.

מדהים להיווכח עד כמה דומים מרכיבים רבים בניתוח אירועים אלה ובפרט במכנה המשותף לכל ההפתעות, לקח שחוזר על עצמו וקשה למונעו – האדם! תמיד עומדים אנשים מאחורי כל היכולות המודיעיניות, הטכנולוגיה ואוסף הארגונים השותפים, ההולך וגדל מאירוע לאירוע. האנשים מתחלפים ("הימים חולפים, שנה עוברת, אבל ההפתעה לעולם נשמרת") והעולם עוד לא מצא תרופת פלא למניעת הפתעה. אחרי כל אירוע נחקרים הדברים, מתבקשות מסקנות, ננקטים צעדים, אך הם דועכים במהלך השנים לקראת האסון הבא.

"מערכות", בית התוכן המקצועי של צה"ל, יזם בשנה זו, 50 שנה להפתעת יום הכיפורים, להוציא לאור מהדורה מעודכנת של ספרה הקלסי של ברברה וולסטטר על פרל הארבור, החוקרת המוכרת כממציאת הגישה הידועה של "אותות ורעשים". הספר יצא שבועות מספר לפני 7.10 והפך למקור נוסף להשוואת נתונים ולקחים.

הספר נפתח בהקדמה של אלוף ערן ניב, ראש אגף התקשוב וההגנה בסייבר, בן קיבוץ ארז במערב הנגב, אשר מתייחס ללקחי פרל הארבור לצה"ל (כאמור, נכתב עוד לפני אסון 7.10).

יתרונו של הספר בימים אלה הוא בהפנמת לקחים מאז גם לימינו.