למהותה של שנה מעוברת

שנת התשפ"ד היא שנה מעוברת. חוץ מהעובדה הפשוטה שחודש שלם נוסף ללוח השנה, יש לראות גם את המחזוריות של השנים המעוברות בצורה מורכבת.

שנה מעוברת מתרחשת מדי שנתיים או שלוש שנים, סך הכול שבע פעמים בכל 19 שנים. בכל מחזור של 19 שנים, השנים המעוברות הן: השנה השלישית, השישית, השמינית, ה-11, ה-14, ה-17 וה-19.

סדר השנים נקרא: "גוח - אדזט". הסיבה לכך היא שמטרת העיבור לסגור פער בין חודשי הלבנה לבין שנת החמה, כדי להתאים את חגי ישראל לעונות השנה (פסח - חג האביב).

שנה עברית רגילה היא בת 12 חודשים, חודש אחד מלא (30 יום) וחודש אחד חסר (29 יום), בהתאם למחזוריות הירח (29 ימים וחצי בערך), ובסך הכול היא בת 354 יום. לעומת זאת , שנת החמה (משך הזמן שכדור הארץ מקיף את השמש, וממנו מושפעות עונות השנה) נמשכת 365 יום. הווי אומר, 11 יום יותר מאשר שנת הלבנה. אחרי שלוש שנים מצטבר פער של 33 יום, וחייבים להוסיף חודש כדי לסגור את הפער. ואפילו החודש הזה לא יספיק להשלים את כל הפער שנוצר (כי הפער הוא 33 יום, ואילו החודש 30 יום). לכן, מדי פעם צריכה להיות שנה מעוברת כעבור שנתיים בלבד. בסך הכול, במשך 19 שנים הפער מגיע ל-209 ימים (19 כפול 11 יום), שהם שבעה חודשים.

במסכת סנהדרין (דף י"א ע"ב) נתבארו שלוש סיבות לעיבור השנה: "על האביב, על פירות האילן ועל התקופה", ורש"י פירש: "על האביב, אם לא בישלה התבואה מעברין, דכתיב (דברים ט"ז, א') 'שמור את חודש האביב' ודרשו חז"ל (ראש השנה כ"א, ע"א') 'שמור אביב של תקופה, שיהא בחודש ניסן'. הווי אומר שנצטוונו בתורה שעונת האביב תהיה סמוכה לחודש ניסן, מפני שאז מבשילה התבואה. ולכן, מעברים את השנה כדי שחג הפסח, שבו מקריבים את קורבן העומר מתבואה חדשה, יהיה בתקופת האביב. לפי זה מובן מדוע אין מעברין אלא בחודש אדר. אלא כדברי רש"י במסכת ראש השנה (דף י"ט, ע"ב) "דכתיב שמור את חודש האביב, חודש הסמוך לאביב, עבר שיבוא אביב בזמנו". ואילו התוספות בסנהדרין (דף י"ב, ד"ה אין) כתבו שמעברים את חודש אדר, שכתוב "לחודש שנים עשר הוא חודש אדר, ואי מעברין אחת משאר החודשים לא הווי חודש אדר שנים עשר".

מה היתרונות והחסרונות של שנה מעוברת?

שנה מעוברת עוזרת לשמור את השנה הקלנדרית עם השנה הסולארית ועוזרת להבטיח שעונות השנה יישארו באותם החודשים מדי שנה. ללא שנה מעוברת העונות היו משתנות לאט עם הזמן, ו בסופו של דבר יובילו למצב של קיץ בחודש דצמבר הקר וחורף בחודש יוני החם. שנה מעוברת גם עוזרת לשמור חגים ותאריכים חשובים אחרים באותו חודש מדי שנה. כך קל יותר לזכור מתי הם התאריכים החשובים, ולשמור על סדרי יום תקינים.

החיסרון העיקרי של שנה מעוברת הוא שהיא עלולה לגרום לבלבול, מכיוון שיום מעובר נוסף ללוח השנה כל ארבע שנים, וחלק מהאנשים עלולים לשכוח שהוא קיים. זה יכול להוביל לבלבול כאשר מנסים לזכור מתי ישנם תאריכים חשובים.

חיסרון נוסף הוא שהיא עלולה לגרום לבעיות במערכות המחשב מכיוון שיום מעובר נוסף ללוח השנה כל ארבע שנים, וייתכן שמערכות מחשב מסוימות לא יידעו לזהות זאת, דבר שיוביל לשגיאות ובעיות שונות.

מלבד זאת, לעובדה הפשוטה שחודש שלם נוסף ללוח השנה יש השלכות מעשיות. לדוגמה: שני ילדים שנולדו בשנה מעוברת. הראשון נולד בכ"ה - היום ה-25 לחודש אדר ראשון, והשני נולד בג' - היום השלישי בחודש אדר שני. בשנה פשוטה, שבה אין שני חודשי אדר, אלא רק חודש אדר אחד, יחגוג יום הולדת הילד הראשון, שנולד קודם לכן, רק ב-25 לחודש אדר, בעוד הצעיר יחגוג לפניו, בג' אדר. ומה לגבי אדם שאיבד את אחד מיקיריו בחודש אדר של שנה מעוברת? באיזה חודש אדר יציין את יום השנה לפטירה?

לפי רוב הדעות חודש אדר שני הוא החודש העיקרי ואילו החודש הנוסף הוא אדר הראשון. לכן, חג הפורים נחגג בחודש אדר שני, זאת כדי להסמיך גאולת מצרים לגאולת פורים. במצרים היו ניסים גלויים ובפורים היו ניסים נסתרים. הסמיכות נועדה להבהיר שהקב"ה פועל גם בניסים גלויים וגם בניסים נסתרים.