מפקד השדה הגדול מכולם

יגאל אלון נחרת בתולדות העם והמדינה כמפקד נערץ של הפלמ"ח ובצה"ל, שר ומנהיג פוליטי. ספרו החדש של ההיסטוריון הצבאי אלישיב שמשי, מתמקד בפועלו כמפקד צבאי.

בניתוח של שמשי היה האלוף יגאל אלו, למפקד הצבאי הבולט ביותר במלחמת העצמאות. הוא לחם בשלוש החזיתות של מלחמה זו: בצפון - בכיבוש צפת ורכס מלכיה; במרכז - במבצע "יורם" במערכה לשחרור ירושלים ובמבצע "דני" לכיבוש לוד ורמלה; ובדרום – מפקד החזית במבצע הסיום של העימות עם הצבא המצרי במלחמה ההיא – מבצע חורב.

בתקופת הפלמ"ח היה זה יצחק שדה שהתווה את הדרך ויגאל אלון הוציא לפועל את תפיסת הפעילות. הוא בלט ביחסו האישי והחברי לפקודיו ודאג לטפח בקרבם מוטיבציה ואחריות. תרם לכך ההווי החברתי המיוחד שהתפתח אצל הפלמ"חניקים, אשר ראו באלון ידיד-מפקד. הם נהגו לומר כי יש להיזהר מיגאל, כי "אם הוא טופח לך על הכתף - אתה נשאר בפלמ"ח עוד שנתיים. לחץ לך את היד – אתה נשאר שלוש". אלון היה מפקד הפלמ"ח בשלוש השנים האחרונות (1948-1945), אחרי יצחק שדה.

כמו מפקדים רבים בתקופתו, אלון לא עבר הכשרה צבאית מסודרת מעבר לקורס מפקדי מחלקות של ההגנה. עם זאת, הצליח בכישרונו הטבעי ובניסיון הקרבי שצבר להגיע לצמרת הפיקוד בצה"ל כמפקד חזית הדרום במלחמת העצמאות. הוא הוכיח כושר פיקוד עילאי ונקט יוזמות מקוריות ומהלכים תחבולניים בזירות הלחימה השונות. בקרבות הקשים ביותר די היה בהופעתו של אלון בחזית כדי לנסוך ביטחון בלוחמים ולהלהיבם להמשיך להילחם עד לניצחון. אלון היה לאחד האישים המשפיעים ביותר על קביעת קווי הפסקת האש ועיצוב גבולות המדינה במלחמת העצמאות. במהלך המלחמה התגלה כמצביא וטקטיקן רב-תחבולות ונחוש, המבכר את היוזמה ההתקפית והגישה העקיפה. משה דיין ויגאל אלון היו בני אותו דור. בן גוריון, מסיבותיו הפוליטיות שלו, העדיף את דיין ולא ניצל את ניסיונו הצבאי הרב של אלון לטובת צה"ל, הצבא הצעיר החדש.

אמרתו של יגאל אלון "עם שאינו יודע את עברו, ההווה שלו דל ועתידו לוט בערפל", מלווה כיום מיזמי מורשת רבים ומקרינה השראה מאישיותו של מפקד, מנהיג ואיש ציבור אשר ידע להנחיל את הערכים והלקחים של העבר במסגרות בהן פעל לאורך השנים.

ספרו של שמשי מתכתב עם אמירה זו בהנחילו את מורשת הקרב של אלון לדור הלוחם כיום באותן חזיתות. מחקרו המצוין מאפשר למתעניינים בביטחון ישראל, ובמיוחד בצה"ל, ללמוד מניתוח קרבות מלחמת העצמאות את אישיותו וערכיו של מי שהמחבר מגדיר "מפקד השדה הגדול מכולם".