בין רקיע לארץ – סיפורו של טייס קרב

רס"ן ישראל בהרב נכווה קשה ביד ימינו בתאונת מטוס – בעת המראה, בתחילת מלחמת יום הכיפורים. לאחר שמפקדו, סא"ל אבי לניר, מפקד טייסת 101, נפל בשבי בחזית הסורית, חזר בהרב לנהל את הטייסת והצליח לארגנה באורח הטוב ביותר. בסוף המלחמה אף חזר לטיסה, למרות שלא הבריא לחלוטין, והפיל שלושה מטוסי אויב. על מילוי תפקידו בהצטיינות, בתנאים קשים במיוחד, בכושר מנהיגותו ובדבקותו במשימה הוענק לו עיטור המופת. שלושה מטוסים אלה נוספו לעוד תשעה מטוסי מיג 21 שהפיל בהרב מ-1969 עד 1973 בחזיתות מצרים וסוריה. אלה זיכו אותו בתואר העממי "אלוף ההפלות" בחיל האוויר.

את ספרו האוטוביוגרפי מקדיש בהרב לסיפורים מתוך הקוקפיט – האתגרים, השיקולים, התעוזה והפחדים המלווים את תכנון הטיסה, את הפעילות המבצעית וגם את השגרה של מי שהיה מבצעי ופעיל בעשור המכונן בתולדות חיל האוויר 1973-1963, בקרב על המים, במבצע מוקד של 1967, במלחמת ההתשה ובמלחמת יום הכיפורים. בקרב האוויר האחרון במלחמת יום הכיפורים, ב-24.10.1973, לחם בהרב כנגד שבעה מיגים, ללא מבער אחורי. גם כאן הוא דגל בתפיסתו כי "בכל מצב יש רק מהלך אחד שהוא הנכון ביותר".

תפקיד המטה הראשון של בהרב היה פרויקטור ה-F-15 שהגיעו ארצה בדצמבר 1976. תפקיד זה הטביע את חותמו בתפקידים המגוונים שמילא בחיל האוויר ובצה"ל, ושיאם היה ראש להק מודיעין, בו הציב את אתגר שיפור המודיעין המדויק לתקיפה, על בסיס ניסיונו הרב.

מעבר להיותו טייס, נחשב בהרב, בן קיבוץ שדות ים, לאדם רב־גוני ויצירתי, חבר בהרכבי זמר שונים, מנגן במספר כלי נגינה, יזם הייטק ופעיל חברתי וציבורי.

אינדקס האישים בסוף הספר מצביע כמה חשוב לבהרב להוקיר את שותפיו להצלחה.