חברון - מפרעות לגאולה

השנה בי"ח מנחם-אב ימלאו 95 שנה לפרעות תרפ"ט (1929), שהיו גם בחברון. פרעות אלה מזכירים באכזריותם את פרעות שמחת תורה, 7 באוקטובר 2023. בפרעות תרפ"ט נטבחו 133 יהודים הי"ד. ראשי היישוב היו באותה העת בחו"ל, בקונגרס ציוני בשוויץ. הרב הראשי דאז, הראי"ה קוק זצ"ל, מחה באזני הבריטים על אזלת ידם בהגנה על היהודים. תשובתם הייתה -  פינוי כל היהודים מחברון. היישוב היהודי התחדש רק לאחר מלחמת ששת הימים. רו"ח חיים יואבי רבינוביץ, המתמחה בתולדות חברון, הרצה בפני גמלאי צוות בסניף בני ברק, שהוא גם הסניף הארצי הכלל-דתי.

את הערב פתח יו"ר הסניף יוסי פלג, שסקר את האירועים המתוכננים. פרקי תהילים להצלחת צה"ל ולהשבת החטופים אמר חבר הנהלת הסניף שמוליק מור, שהוא סבו של החטוף בעזה איתן-אברהם, יליד קריית-ארבע, שאת ברית המילה ערכו לו במערת המכפלה.

חברון שוחררה במלחמת ששת הימים. מי שקיבל את כניעת העיר היה הרב הצבאי הראשי, הרב שלמה גורן זצ"ל, שגם הכניס למערה ארון קודש וסירב לפקודת שר הביטחון משה דיין להוציאו. הרב גורן התוודה בפני המרצה כי חבל שלא עשה זאת גם בהר הבית. לאחר מאבקים קשים הותרה תפילה במערה בזמנים מסוימים, קיום בריתות במערה וקבורה בבית הקברות היהודי העתיק. ישנו מאמץ אדיר לרכוש בתים מערבים להתיישבות יהודים, אולם אלה נתקלים במכשולים רבים ואף על פי כן נרכשו מספר בתים. רבינוביץ ציין כי קיימת בורות מחרידה לגבי חשיבות המורשת היהודית בחברון ובשאר האתרים ביהודה והשומרון והזמין את הקהל לסיורים המרתקים שהוא מקיים בחברון ובשאר האתרים בהדרכת אלוף במיל' עוזי דיין, וכן להיכנס לדף הפייסבוק שלו, שבו הוא מתייחס לנושאי אקטואליה.