סוכות - שמחה של אחדות

עברו עלינו ארבעים ימי סליחות וחשבון נפש נוקב עד דכדוכה של נפש. ארבעים ימי הצהרה שדלים וריקים אנו - לשמחה מה זו עושה?! מדוע פסח - חג החירות - אינו מבטא את חג השמחה , מועד צאתנו משעבוד מצרים לגאולה? מדוע חג השבועות - חג מתן תורה - לא מצוין כחג השמחה? מדוע זכה חג הסוכות לשמחה כפולה?

ההסבר לכך, שבחג הפסח בזמן יציאת מצרים היו מעמדות בעם, היו אדונים והיו שפחות. בזמן מתן תורה היו גם מעמדות. למשה הייתה מחיצה לעצמו, לאחיו אהרון הייתה מחיצה לעצמו וגם לכוהנים הייתה מחיצה לעצמם (רש"י שמות י"ט, כ"ד).

בימי הדין של ראש השנה ויום הכיפורים היינו מאוחדים בבחינת "אתם ניצבים היום כולכם", התפילות, הצום וההכאה על חטא איחדו אותנו. זאת על אף שהחטאים שונים מאדם לאדם, ואינו דומה חטא של צדיק לחטא של רשע. זה נתבע על מחשבה דקה וזה על מעשה חמור, זה על שגגה וזה על מזיד. אולם, ככלות הכול, אנו מאוגדים באגודה אחת. זו הסיבה לשמחה המיוחדת של חג הסוכות, "כל האזרח בישראל ישבו בסוכות" (ויקרא כ"ג, מ"ב). ארבעת המינים המאוגדים יחדיו מרמזים לנו על כלל עם ישראל, מהצדיק עד השפל.

האתרוג - פרי עץ הדר - יש בו טעם וריח, מסמל את תלמידי החכמים שיש בהם תורה ומעשים טובים.

הלולב - יש בו טעם ואין בו ריח - מסמל את עוסקי לימוד התורה ואינם עוסקים במעשים טובים.

ההדס - יש בו ריח ואין בו טעם, מסמל את אלו שעושים מצוות ואינם עוסקים בלימוד התורה.

הערבה - ללא טעם וללא ריח - מסמלת את פשוטי העם שאינם עוסקים בלימוד התורה ואינם עוסקים במצוות ומעשים טובים.

האין זו שמחת האחדות?

חג הסוכות קרוי במסורת ישראל במספר שמות "חג" ו"חג האסיף", אולם השם שנקבע בסידור התפילה הוא "זמן שמחתנו". אכן בחג הסוכות יש הדגשה מיוחדת על מהותה של השמחה, משמחת בית השואבה שבשבעת ימי החג ועד שמחת תורה, שבה באה השמחה לידי ביטוי ביתר שאת. "זמן שמחתנו" הוא מרכיב עיקרי של חג הסוכות.

מובא ברמב"ם סדר זמנים הלכות שופר וסוכה (פרק ח'): "אף על פי שכל המועדות מצווה לשמוח בהם, בחג הסוכות הייתה שם שמחה יתירה שנאמר: 'ושמחתם לפני ה' אלוקיכם שבעת ימים'" (ויקרא כ"ג, מ'). על סיבתה של השמחה דווקא בחג הסוכות משאר החגים מובא במדרש רבה על אתר, לאחר שעברנו את יום הכיפורים, יום מחילת עוונות, יום טהרת הנפש, ישראל יוצאים זכאים בדין, ועל כן ראוי לשמוח.

למה הדבר דומה? לשניים שנכנסו לדין ויוצא האחד וחפץ מוגבה בידו, זה הסימן לניצחונו. כך גם ישראל שיוצאים אחר יום הדין עם לולביהם ואתרוגיהם בידם, אנו יודעים שהם ניצחו בדין, ושמחה זו היא לא שמחה פרטית, אלא שמחה כללית בניצחונם של עם ישראל בדין כנגד אומות העולם.

מלבד הטעם של שמחת הזכאות בדין, נראה כי השמחה המיוחדת בחג הסוכות קשורה לתפקידו הנוסף של החג כחג האחרון והמסכם של חודשי תשרי. החג שבו אנו מגיעים לדרגת קדושה גבוהה אף יותר מיום הכיפורים, קדושה היכולה להופיע גם במציאות הטבעית, ולא רק במישורים על-טבעיים. כדוגמה לכך, הבה ונראה את מצוות השינה בסוכה. בדרך כלל אדם לא יכול לקיים מצווה כאשר הוא נטול דעת. בחג הסוכות אדם מקיים מצווה מהתורה כאשר הוא ישן ובמצב של בלי דעת לחלוטין. זאת, משום שהקדושה המקיפה אותו, זו הקדושה הקיימת בחג הסוכות. הזמן עצמו מתגייס לעזרת האדם ומשלים את גורם הדעת החסר. "ישראל מקדשים את הזמן". לא בכדי ראו חכמינו ז"ל את השהייה בסוכה כחסות תחת כנפי האמונה והשכינה.

מאז 7 באוקטובר 2023 אנחנו חיים בתקופה מורכבת ומאתגרת בכל היבט אפשרי. תקופה שהיא אירוע מתגלגל, שאנחנו עדיין לא רואים את סופו.

מחד, זוהי תקופה של כאב, אובדן וסבל, ומאידך, אנו רואים וחווים תחושת אחדות, מעשי גבורה ופעילויות התנדבות מעוררות השראה. חג הסוכות, שהוא זמן שמחתנו, חג שמבטא יותר מכל את אחדות העם על ידי ארבעת המינים, כולנו תפילה לחזרת החטופים לביתם ולמשפחתם ולהחלמתם של כל הפצועים עד ל"זמן שמחתנו" בזאת השנה.