טיול מנזרים ומעיינות במדבר יהודה

בתאריך 18 לינואר 2012 יצאנו לטיול שבנדון, אשר פתח את פעילות הסניף לשנת 2012 עפ"י תוכנית העבודה השנתית.

מועד הטיול נדחה ממועדו אשר בתכנון המקורי עקב תחזית מזג האוויר במועד המתוכנן. הטיול היה מלווה ומודרך בידע רב ובאווירה טובה ע"י חבר הסניף המדריך המעולה אלי נבון.

תחילת הסיור היתה באתר אכסניית השומרוני הטוב, מבנה אשר היה מוזנח שנים רבות וביוזמת קצין המטה לארכיאולוגיה של המנהל האזרחי ביהודה ושומרון, שופץ, נוקה והפך למוזיאון המספר על קורות המקום מהתקופה המקראית ועד ימינו.

באתר מוצגות עבודות פסיפס מימיו של דוד המלך, הורדוס ועוד. האתר עצמו ממוקם על דרך ירושלים-יריחו. במקום נערכו חפירות הצלה, שבהן התגלו ממצאים רבים כגון: כלי חרס, נרות, כלי זכוכית, כלי מתכת ומטבעות, כל אלה מעידים על הפעילות השוקקת שהתקיימה במקום.

האתר כיום מתוחזק ע"י רשות הטבע והגנים, אשר מציידת את המבקרים בעלון הסברה מפורט המכיל רישומים והסברים על הפעילות שהייתה במקום בכל התקופות. המדריך אלי נבון הסביר לחברים אודות הממצאים שנתגלו במקום, על שיטות העבודה, השימור ודרכי ההעתקה של הפסיפסים ממקומם המקורי אל מוזיאון זה.

שמו המקראי של המקום הינו מעלה אדומים והוא ניתן בשל צבעם האדמדם של הסלעים אשר בשני צידי הדרך שהובילה מירושלים ליריחו.

יש לציין כי שם המקום בתקופה הביזנטית זוהה עם הפונדק הנזכר במשל "השומרוני הטוב" ומצוין בברית החדשה. בתקופות מאוחרות יותר נגזרו שמותיו השונים של המקום מן השמות אדום ודם, המבצר האדום, בורות המים האדומים וטלעת א-דם, שפירושו בערבית "מעלה הדם". זאת עקב הפגיעות של שודדי הדרכים בעוברי האורח שעברו במקום בדרכם לירושלים או ממנה ליריחו.

מכאן נסענו לאזור ואדי קלט, למנזר סנט ג'ורג', או בשמו הערבי, דיר מאר ג'ריס, שהינו מנזר יווני אורתודוכסי מרשים השוכן על צלע הר בערוצו של נחל פרת כ-5 ק"מ ממערב ליריחו.

מנזר זה נבנה בתקופה הביזאנטית ע"י יוחנן מהעיר תבאי שבמצרים, והוא בין הראשונים שהוקמו בארץ ישראל עפ"י מודל הלאורה. המנזר הגיע לשיא פריחתו בימיו של הנזיר גיאורגיוס במאה השישית לספירה. במהלך התקופה הצלבנית שוקם המנזר אך בשלב יותר מאוחר נהרס שנית ע"י הערבים, עד שנבנה מחדש בשלהי המאה ה-19 על ידי הכנסייה היוונית האורתודוכסית.

המנזר מחולק לשלושה מפלסים. במפלס העליון מערה עתיקה שעליה הוקמה הכנסייה במערה שבה, עפ"י המסורת, הסתתר אליהו הנביא בעת שברח מפני איזבל. במפלס השני מצויים מרבית מבני המגורים, שלוש כנסיות קטנות ומגדל הפעמונים וכן גולגלות של קדושים. במפלס התחתון, הבנוי מקשתות, נמצאים המחסנים וקברי הנזירים. כיום במנזר 10 נזירים מיוון וסרביה. ההגעה למנזר, הנמצא על צלע ההר בערוצו של ואדי קלט, עוצרת נשימה עקב הירידה החדה והמפותלת. החזרה ממנו היא עלייה קשה ושתי חברות נעזרו בחמורים 4X4 אוטומטיים וחדישים, תמורת סכום סמלי לבדואים, שנהגו את החמורים. זו הייתה חוויה משלימה ועוצרת נשימה לכשעצמה.

לאחר מאמץ העלייה מהמנזר עשינו פעמינו ליישוב ורד יריחו לארוחת צהריים דשנה ומשסיימנו ירדנו אל מתחם קאסר אל יהוד – ארמון היהודים, הנמצא מצפון-מזרח לעיר יריחו, שעלה לאחרונה לכותרות בתקשורת כתוצאה מעימותים בין כוחות הביטחון לאחר פריצתם של נערים חרדים לאתר על גדות הירדן.

באתר זה ציפתה לנו הפתעה. בכל שנה בתאריך 18 לינואר מתקיים במקום טקס האפיפניה ("ההתגלות"), המזוהה עם הטבלת ישו ע"י יוחנן המטביל, כך שתאריך הטיול היה באותו מועד ויכולנו לחזות באלפי נוצרים, כמרים ונזירות, שהגיעו במיוחד לטקס זה בעיקר ממזרח אירופה, המבצעים את טקס הטבילה תוך כדי אמירת תפילות.

אתר זה נמצא על גדות הירדן. זהו אתר מקודש ומצוין בברית החדשה כי אירוע זה שימש כ"לידה רוחנית" של ישו, בניגוד ללידה הגשמית, שאירעה בבית לחם.

עפ"י מסורות שונות מיוחס האתר גם למקום שבו חצו בני ישראל את הירדן בהגיעם ממצרים לארץ ישראל. כפי שנאמר בספר יהושע, פרק ג', פסוק 13, וכן בספר מלכים ב', פרק ב', פסוק 8.

בתקופה הביזאנטית הוקמו בסמוך למקום הטבילה כנסיות ומנזרים שנועדו להנציח את המקום ושקיימים עד היום, אך הם בסכנת התמוטטות והכניסה אליהם אסורה. עד שנת 1967, תחת השלטון הירדני, המקום היה שוקק חיים, אולם בשנת 1968 נסגר האתר עקב היותו ממוקם מעבר לגדר המערכת ועל הגבול בינינו לבין ירדן, והוכרז כשטח צבאי סגור. בשנים האחרונות החל המינהל האזרחי לבצע במקום עבודות תשתית ופיתוח, כולל פינוי מוקשים, כך שביולי 2011, בסיוע משרד התיירות, התאפשרה פתיחת האתר באופן קבוע לביקורי קהל, ללא צורך בתיאום בטחוני.

עם רדת החשיכה מיהרנו והגענו בדקה ה-90 לעוד אתר המוחזק ומשוקם כיום ע"י רשות הטבע והגנים והוא מעיין עין מבוע, המוכר כ"מעיין המשוגע", עקב תופעת טבע הקיימת בו. מעיין זה נמצא על דרך אלון, המחברת את כביש ירושלים-יריחו עד ליישובי בקעת הירדן. זהו כביש נוף ייחודי שנבנה לאורך ואדיות ומצוקים בהתאם לחזונו של יגאל אלון ז"ל. המיוחד במעיין זה הינו התופעה של היעלמות המים עד יובש רצפת המעיין והתמלאותו מחדש בסבב של בערך כל 15-20 דקות. המים יורדים, נשאבים למעבה האדמה ולאחר מכן המעיין מתמלא מחדש.

 לאחר שחווינו יום עמוס ומוצלח ביותר, כאשר גם מזג האוויר היטיב עמנו, חזרנו לאזורי מגורינו עייפים אך מרוצים מאוד. חבל שישנם חברים המוותרים בקלות על חוויות מעין אלה, כי בכוחות עצמם קשה להאמין שאי פעם יגיעו לאתרים יפים אלה ועל כן עליהם להצטער על כך.