טיול לצפת

בתאריך 16 לאוקטובר 2012 יצאו חברי "צוות" סניף חדרה והשומרון לטיול בצפת, בהדרכת המדריך חבר צוות מסניף נתניה שבתאי קו. בטיול השתתפו 53 חברות וחברים.

העיר צפת, בירת הגליל העליון והעיר הגבוהה במדינת ישראל, שמה נגזר מלשון תצפית בשל גובהה הרב (בין 800 ל-900 מטר). צפת נזכרת לראשונה בתיאור ביצוריו של יוסף בן מתתיהו, מפקד הגליל, במהלך ההכנות למלחמה ברומאים בתקופת המרד הראשון.

ההיסטוריה של העיר צפת כוללת פרקים רבים ומגוונים, בהם בולטות שלוש תקופות מרכזיות והן: הכיבוש הצלבני והממלוקי בגליל, תקופת המקובלים לאחר גירוש ספרד ואירועי מלחמת העצמאות. סיורנו התמקד באתרים הקשורים בכך.

התחלנו את סיורנו בגן המצודה, שבו שרידים מרשימים של המבצר הצלבני בצפת. הצלבנים הקימו מבצרים שנועדו לשלוט על אזור הגליל, ובכלל זה על "דרך הים", שקישרה בין מצרים לבין סוריה ומסופוטמיה. השרידים הנראים כיום שייכים למבצר הצלבני שהוקם ע"י הטמפלרים בשנת 1240, בסיוע כספי נדיב של הבישוף ממרסיי. המבצר, שהיה מהגדולים במזרח התיכון, כלל מגדל עוז ושלוש חומות קונצרטניות בסגנון המבצרים הצבאיים של אירופה הפיאודלית בתקופת ימי הביניים. בגלל חשיבותו האסטרטגית הרבה, החליט המנהיג הממלוקי המרכזי בייברס לכבשו בשנת 1266 והשקיע בכך מאמץ צבאי לוגיסטי רב. המבצר נכבש בעורמה, כאשר המנהיג הממלוקי אשר התחייב לאפשר לצלבנים לצאת ללא פגע לצור, הפר את הבטחתו ושחט את כל האבירים הטמפלרים. בייברס החליט לחזק את המבצר והקים בו מגדל מרשים ביותר ומערכת מים מפוארת. צפת הפכה לבירת הגליל ושלטונה השתרע מצידון ועד השומרון. בתקופה זו חשיבותה עלתה על ירושלים, שהייתה זניחה לעומתה בעיני הממלוקים.

בהמשך סיורנו ביקרנו ברובע היהודי של העתיק של צפת, לשם הגענו בנסיעה לאחר שירדנו מגן המצודה ברכב לכיוון הסראייה ומשם, מערבית למדרחוב ירושלים, פנינו מזרחה לכיוון העיר העתיקה. צפת הגיעה לשיא תפארתה בתקופה שלאחר גירוש היהודים מספרד ופורטוגל. במהלך המאה ה-16 עודדו השליטים העותומאניים את היהודים להתיישב ברחבי האימפריה העותומאנית. באותה תקופה חלה פריחה כלכלית אדירה בצפת, לדוגמא, תעשיית הטקסטיל כללה כ-3,000 נולים ותוצריה נמכרו לצבא העותומאני והתחרו בוונציה.

בצפת היו באותה תקופה 15,000 יהודים, מרביתם מגלות ספרד, שהתרכזו בקהלים שונים ובעיר היו בעת ההיא שמונה בתי כנסת. פריחתה הכלכלית של צפת הביאה לתקופת הזוהר של היהדות בעיר בתחומים השונים של ההלכה, הפיוט, הקבלה ועוד. ניתן לקבוע כי בתקופה זו התרכזו ענקי הרוח של העם היהודי, כמו רבי יוסף קארו, מחבר "שולחן ערוך", רבי משה קורדיבורו, מחבר "פרדס רימונים", רבי יצחק לוריא, "האלוקי", ורבים רבים נוספים. בעיר צפת באותה תקופה היו גם ישיבות של תלמידי חכמים וניתן לומר שתקופת הזוהר, שנמשכה עד לשלהי המאה ה-16, השפיעה באורח משמעותי על אופי היהדות עד ימינו. תקופה זו הסתיימה כתוצאה מירידתה הכלכלית של העיר צפת וחולשת השלטון העותומני, שגרמו לנטישת חלק גדול מהיהודים את העיר. הסיור ברובע היהודי בסמטאות הציוריות כולל ביקור בבתי הכנסת של יוסף קארו, אבואב ובית הכנסת האשכנזי של האר"י הקדוש. שלושת בתי הכנסת נמצאים במרכז הרובע היהודי, הגענו אליהם באמצעות השילוט הקיים במקום.

הפרק האחרון בסיורנו הוקדש לתקופת מלחמת העצמאות. היישוב היהודי בצפת מנה כ-1,600 איש והיה מוקף ברוב ערבי של כ-12,000 תושבים. בתרפ"ט פרצו הערבים לרובע היהודי ושחטו כמה עשרות יהודים. לאחר החלטת החלוקה של האומות המאוחדות בכ"ט בנובמבר 1947, החלו מעשי איבה מצד הערבים, כולל תקיפה של רכבים בצירי התנועה לצפת. הבריטים המליצו ליהודים לפנות את העיר מחשש לגורלם, ואולם, היהודים החליטו שלא לנטוש את העיר. מחלקה של הפלמ"ח, שהייתה ממוקמת בהר כנען, תגברה את הרובע היהודי וכל התושבים התגייסו להיערכות להתקפות הערבים, כולל אישור של רבני העיר לבצר את העיר בשבתות וחגים. בתחילת מאי 1948, ניסה הגדוד השלישי של חטיבת "יפתח", בפיקודו של משה קלמן, לתקוף את עמדות הערבים, אך נכשל בניסיונו. יגאל אלון, מפקד חטיבת "יפתח", הוזעק לעיר ולאחר שגיבש את תוכניות התקיפה, נכבשה העיר (ב-10-11 למאי), שהייתה מוקד הלאומנות הפלשתינית בגליל העליון ותושביה הערבים נמלטו ללבנון. האתרים המצביעים על המערכה בעיר הם בניין אשת"ם בכניסה לרובע היהודי, תחנת המשטרה הבריטית במעלה גרם המדרגות מעל בניין זה, וכמובן, גן המצודה, שם ממוקמת האנדרטה לזכר הנופלים בתש"ח.

בתום הסיור ביקרנו באחת המחלבות המפורסמות בייצור גבינות אשר בעיר העתיקה של  "צפת" והמנוהלת כיום ע"י בניה של משפחת עבו, מוותיקיה של צפת.

את הסיור השלמנו בקברו של הרשב"י במירון.