לטייל ולשיר במישור החוף הדרומי

ביום שישי, 10 בספטמבר 2021, יצאנו חברי צוות סניף יבנה, לטיול במישור החוף הדרומי. הטיול הפעם כלל גם את נפתלי, האקורדיוניסט הנפלא, שליווה אותנו בניגון ובזמירה בזמן הנסיעה באוטובוס והן בתחנות הביניים בהן ביקרנו.

תחנתנו הראשונה הייתה בגבעת יונה, לרגלי המגדלור של אשדוד, שם שמענו את הסבריו של רוני אהרוני המדריך, כשאנו צופים אל הים. שם גם למדנו על השיר "חופים", מאת נתן יהונתן ונחום היימן, וכמובן, שגם שרנו אותו על פי השירונים שהכין וחילק לנו רוני.

אחרי עוד כמה שירי ים, המשכנו בנסיעה לכוון ניצנים (הישנה). הדרך השתבשה מעט כי הכניסה המקורית נחסמה והיינו צריכים לבצע איגוף קל. נִיצָּנִים הוא קיבוץ הנמצא במרחק של כ-5 ק"מ מצפון מזרח לאשקלון, ובמרחק זהה מדרום לאשדוד.

התמקמנו בפינת הישיבה שבחצר ה"ארמון" (הבניין הגדול שבראש הגבעה) והאזנו לסיפור הקרב הטרגי של ניצנים ב-7 ביוני 1948, בזמן מלחמת העצמאות, שבסופו נכבש המקום בידי חיל המשלוח המצרי. בקרב נפלו 33 מן המגינים, כמחציתם חברי הקיבוץ. 26 חברים מהנותרים נכנעו ונפלו בשבי המצרי. בסוף המלחמה שב ונכבש המקום בידי צה"ל. לאחר המלחמה שבו רוב חבריו והקיבוץ הוקם מחדש במיקום אחר, בשטח הפתוח שבחולות ניצנים. בדף קרבי של חטיבת גבעתי תקף קצין התרבות של החטיבה, אבא קובנר, את הכניעה, וכתב: "לצאת לשבי הפולש - חרפה ומוות".

שמענו גם את סיפור הגבורה של האלחוטאית מירה בן ארי, ששלפה את אקדחה וירתה למוות בקצין המצרי שירה והרג את אברהם שוורצשטיין, מפקד היישוב. קצינים מצרים שעמדו בסמוך ירו בה למוות. ביקרנו באנדרטה לזכרה שהוקמה במקום שבו נורתה למוות.

גם כאן השלמנו את התמונה עם מספר שירים מהתקופה ההיא. הפעם לא החלפנו שירונים והמשכנו גם באוטובוס עם שירי הים.

אחרי ארוחת צהריים מגוונת, שבה כל אחד קיבל מה שרצה, נסענו לחוף זיקים היפה, שם, ביום הראשון של מבצע צוק איתן, חדרה חוליית מחבלים צוללנים, אך התגלתה על ידי הצופות המאומנות של חיל הים וחוסלה.

בדרך לגבעת תום ותומר, שמענו ונזכרנו בבני ברמן והפונדק הקטן, באילקה רווה ולילותיו בכנען, בשיר סימונה מדימונה ואיך בא לעולם ובעוד שירים נהדרים ככל שאיפשר לנו משך הנסיעה.

גבעת תום ותומר היא גן בוטני לצמחי ארץ ישראל ואתר הנצחה ל-73 נספי אסון המסוקים. הגבעה ממוקמת צפונית-מערבית לקיבוץ נגבה. בתקופת תש"ח נקרא המקום "גבעה 105" (על שום גובהו) ושימש כמשלט במהלך מלחמת העצמאות. לאחר אסון המסוקים, החליט חבר קיבוץ נגבה יואב קידר להקים במקום אתר הנצחה לבנו תומר קידר מנגבה וחברו הקרוב תום כיתאין מנוה שלום, שנהרגו באסון.

הגענו למקום לקראת דמדומים, חלקנו ארגנו את המקום לקבלת שבת, והשאר יצאו עם רוני לתור את המקום. נשות החבורה ברכו על הנרות לפני השקיעה. מאוחר יותר ערכנו קידוש כהלכתו וקיבלנו את השבת בשירה. על השולחנות העמסנו תקרובות למכביר, כל אחד הביא משהו ממעשה ידיו. היה זה גם תאריך הולדתו של אחד מחברינו הוותיקים וניצלנו זאת כדי לברך אותו ולטעום מהעוגות הנהדרות ששלחה בתו הקונדיטורית.

התאורה שהתקינו במקום איפשרה לנו לקרוא את מילות השירים ובעיקר לשיר לצליליו של נפתלי האקורדיוניסט. לאט לאט קמו החברות ופצחו בריקודי עם, וסחפו איתן למעגל גם חלק מהחברים.

אחרי שתש כוחנו, התקפלנו חזרה לאוטובוס בדרך הביתה, עייפים ומאוד מרוצים, ועוד המשכנו לפזם מעט. את היום המקסים הזה סיימנו עם טעם מתוק בפה.

תודה למסייעים בהצלחת הטיול המזמר: רוני המדריך, נפתלי אשר על האקורדיון ואיציק הנהג. בעיקר תודה לכל החברים שעזרו ותרמו להצלחת הטיול.

נתראה בטיול הבא.